קדימהסטם - ריפוי מחלות באמצעות תאי גזע

אודות > ועדה מדעית מייעצת

פרופ' מישל רבל, M.D, PhD - מדען ראשי

פרופ' רבל הוא פרופסור אמריטוס לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן למדע. המחקר שלו על אינטרפרון, מנגנוני הפעולה שלו והבידוד של גן אינטרפרון-בטא האנושי, הובילו לפיתוח של תרופה מבוססת אינטרפרון-בטא לטיפול בטרשת נפוצה בשם Rebif®, תרופה פופולרית המשווקת ברחבי העולם.
בשנים האחרונות, המעבדה של רבל התמקדה בתאי גזע עובריים אנושיים והצליחה לייצר תאים מייצרי-מיילין, שחידשו את מעטפת המיילין של תאי עצב כאשר השתילו אותם בבעלי חיים בעלי מחסור במיילין. המחקרים האלה תרמו לפיתוח טכנולוגיית השהיית תרביות עבור תאי גזע עובריים אנושיים, שניתן להשתמש בה לייצור תאים אנושיים ממויינים, דוגמת תאי לבלב מסוג בטא המייצרים אינסולין, ותאים המייצרים מיילין.
במקביל לפעילות המו"פ שלו, פרופ' רבל מעורב עמוקות בתחום האתיקה של המדע והביוטכנולוגיה, ומשמש כיו"ר של הוועדה הלאומית לביואתיקה של ישראל, והיה חבר בוועדת הבינלאומית לביואתיקה של יונסקו.
פרופ' רבל קיבל את פרס ישראל למחקר רפואי, פרס "אמת" לביוטכנולוגיה, והוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים. בעבר, כיהן כחבר בוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה של ישראל, ואף כיהן כיו"ר הוועדה במשך 3 שנים.

פרופ' בנימין ראובינוף - MD, PhD

פרופ' ראובינוף, ראש מרכז המחקר של הדסה לתאי גזע עובריים אנושיים ורופא בכיר במחלקת יולדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, ירושלים, הוא אחד החלוצים במחקר תאי גזע עובריים אנושיים. הוא היה השני שהצליח להפיק תאי גזע עובריים אנושיים מבלסטוציסטים, והראשון להראות שהם יכולים להתפתח בתרבית לשלושת סוגי התאים העיקריים בגוף האדם. מעבר לכך, הוא היה הראשון (בו זמנית עם מדענים באוניברסיטת וויסקונסין) שייצר מתאי גזע עובריים אנושיים תרבית עשירה של תאים מקדימים לנוירונים.

פרופ' אדי קרניאלי - MD

פרופ' קרניאלי הוא מנהל לשעבר של המכון לאנדוקרינולוגיה, סכרת ומטבוליזם במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.
תחומי המחקר העיקריים של פרופ' קרניאלי הם המנגנונים המולקולריים לרגולציה של איסוף תאי של גלוקוז וטרנספורטרים, וההשלכות שלהם על סכרת, משקל עודף ותנגודת לאינסולין; שיטות של תרפיה גנטית לטרנס-התמיינות של תאים אנושיים לתאי בטא, כתרופה פוטנציאלית לסכרת מסוג 1; מידענות רפואית, רפואה מרחוק ורפואה מותאמת אישית. הוא פרסם כ-70 מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים וכן ביקורות. פרופ' קרניאלי חבר מערכת במספר ירחונים מדעיים וועדות ביקורת.
פרופ' קרניאלי שרת בעבר בדרגת אל"מ בחיל הרפואה ושימש כסגן מנהל המרכז הרפואי רמב"ם.

פרופ' דניאל מלול - PhD

פרופ. מלול היא חוקרת בכירה במרכז לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בארגון הבריאות הדסה. פרופ. מלול מתמחה במנגנונים של ביטוי הגן לאינסולין בהשפעת גלוקוז, השפעת היפוגליקמיה על תפקוד תאי בטא, והתפקיד של פקטור שכתוב NF-B בתאי בטא. היא פרסמה עשות מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים, וכן ביקורות, בנושאים אלו.

פרופ' תמיר בן חור - MD,PhD

פרופ' תמיר בן חור, הינו מנהל המחלקה הנוירולוגית והאגף לרפואת המוח במרכז הרפואי הדסה בירושלים. בעל תואר ד"ר לרפואה (M.D.) ותואר ד"ר לפילוסופיה (Ph.D) מהאוניברסיטה העברית
פרופ' בן חור התמחה בנוירולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין-כרם (1990-1994) והשתלם בנוירוביולוגיה התפתחותית של תאי גזע של מערכת העצבים במכון פסטר בפריז 1995-1997.

פרופסור בן חור נודע כמומחה בעל שם עולמי בתחום נוירואימונולוגיה, ביולוגיה של תאי הגזע במערכת העצבים, השתלת תאי גזע במחלות מערכת העצבים, ונוירו-וירולוגיה.  הוא נחשב לחוקר בעל שם עולמי בתחום התפתחותם של סוגי תאים שונים במוח מתוך תאי גזע של מערכת העצבים. במחקריו הוא חוקר כיצד תאי גזע עצביים שהושתלו למוח נודדים, מגינים על המוח מפני מצבי מחלה שונים ומתקנים פגיעה במעטפות העצבים שבמוח ובחוט השדרה.  פרופסור בן חור ממשיך במחקר זה במטרה להביא את השתלת תאי גזע ממקורות שונים ליישום במחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה ובמחלות נוירודגנראטיביות נוספות. כמו-כן הוא חוקר את התנהגות תאי הגזע העצמיים של המוח הבוגר במצבים פיזיולוגים ופתולוגים שונים. פרופסור בן חור פרסם יותר מ 100 מחקרים אקדמאיים וקיבל מספר פרסים יוקרתיים עבור הישגיו.

פרופ' יוסף איצקוביץ'-אלדור - MD, DSc

פרופ' יוסף איצקוביץ’-אלדור כיהן כמנהל מחלקת נשים ויולדות בקריה הרפואית רמב"ם ב-22 שנים האחרונות וכעת הינו פרופסור בפקולטה לרפואה של הטכניון ומנהל המעבדה לחקר תאי גזע עובריים. כמו כן, פרופ' איצקוביץ יזם את שיתוף הפעולה עם ג'יימס תומסון, מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, ארה"ב, אשר הביא להפקת תאי גזע עובריים אנושיים, הראשונה בעולם ובהמשך גם בישראל.
במעבדות המחקר בראשותו, חוקרים הפקת תאי גזע עובריים ממקור אנושי והתמיינותם לסוגי תאים שונים. פרופ' איצקוביץ פרסם למעלה מ-200 פרסומים מדעיים, בתחומי פיזיולוגית העובר, רפואת הפיריון ותאי גזע עובריים פלוריפוטנטיים.
 

פרופ' ג'ין לורינג

פרופ' לורניג היא המנהלת והמייסדת של המרכז לרפואה רגנרטיבית ב-Scripps Research Institute שבלה חויה בקליפורניה. לפני הקריירה האקדמית, היא שמשה תפקידי ניהול במספר חברות ביוטכנולוגיה, ביניהן GenPharm ו-Incyte Genomics. כיום צוות המחקר שלה מתמקד באנליזות ומטהאנלזות גנומיות ואפיגנטיות של תאים פלוריפוטנטיים מאדם ונגזרותיהם, במטרה להבטיח את האיכות והבטיחות של תאים אלה לשימושים קליניים. הפרויקטים הקליניים במעבדתה כוללים פיתוח תרפיה תאית לפרקינסון, לטרשת נפוצה ולאלצהיימר ופיתוח מודל אפיגנטי לאוטיזם. צוות המחקר שבראשותה מייצר גם ספריות של תאים פלוריפוטנטיים ממקורות אתניים מגוונים במטרה לשמש כפלטפורמה לסריקת תרופות על רקעים גנטיים שונים (פרמקוגנטיקה). בנוסף מפתחים במעבדתה "גן חיות" של תאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים מבעלי חיים בסכנת הכחדה במטרה לעזור בשימורם.
בנוסף למחקרה המדעי, פרופ' לורינג מחוייבת עמוקות לחינוכם של מדענים והציבור הכללי. היא לימדה ואימנה יותר מ-400 מדענים בנושא תאי גזע עובריים ותאים פלוריפוטנטיים במהלך 10 השנים האחרונות. היא מצוטטת בשכיחות בעיתונים המרכזיים ונותנת הרצאות וראיונות רבים לכלל הציבור בנושא ההיבטים הביולוגיים והחברתיים של מחקר תאי גזע. פרופ' לורינג עוסקת רבות בהיבטים האתיים של יצירת תאי גזע ושימושם למטרות קליניות, ההשלכות החוקיות של פטנטים בנושא תאי גזע והסכנות של טיפולים בלתי מאושרים בתאי גזע (תיירות תאי גזע) והיא משרתת בוועדות מייעצות בנושאים הללו.
 

פרופ'. שמעון אפרת

שמעון אפרת הוא פרופסור לגנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומחזיק הקתדרה ע"ש ננסי גלאק רייגן לסוכרת נעורים. פרופ. אפרת  הוא בעל תוארPh.D. בביולוגיה מולקולארית מהאוניברסיטה העברית (1984). לאחר השתלמות פוסט-דוקטוראט במעבדת Cold Spring Harbor בניו-יורק הוא הצטרף ב-1989 למחלקה לפרמקולוגיה מולקולארית בביה"ס לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו-יורק, שם התקדם לפרופ. מן המניין ועבד עד 1999. ב-1995 הוא הצטרף לאוניברסיטת תל אביב, וממשיך להחזיק במעמד פרופ. אורח בביה"ס לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין.

עבודתו של פרופ. אפרת מתמקדת בפיתוח גישות לטיפול תאי בסוכרת. הוא פיתח דרכים להפיכת תאים מרקמות שונות של אדם לתאים מייצרי אינסולין. כמו כן, קבוצתו הראתה שתאי ביטא של אדם ניתנים לריבוי בתרבית, בתהליך הגורם לאובדן כושר ייצור האינסולין. המחקר במעבדתו מתרכז באמצעים להחזרת התיפקוד התקין לתאים לאחר ריבויים. פרוייקט נוסף עושה שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים ממקור של תאי ביטא של אדם, המראים יכולת משופרת להתמיין לתאי ביטא, בהשוואה לתאים פלוריפוטנטיים אחרים.